עיתונות צהובה הוא כינויי גנאי לעיתונות שעוסקת בצדדים הטפלים, הרדודים והרכילותיים של המתרחש, לדעת המשתמש בכינוי. לדוגמה, עיתונות המסקרת בעיקר מריבות בין ידוענים, שערוריות מין של אנשים עשירים תכונה בידי אנשים רבים "עיתונות צהובה". החוקר פרנק לותר מוט מונה חמישה מאפיינים לתקשורת צהובה:
- שימוש בכותרות אימים, באותיות קידוש לבנה, שתפקידן להמם את הקורא גם כשהן עוסקות בנושאים שוליים או בידיעות שיש מעט מאוד אינדיקציות לנכונותן.
- שימוש מרובה בחומר חזותי, דוגמת תמונות, ציורים, רישומים, קריקטורות, לוחות וגרפים. לעתים עד גבול עיוות המציאות.
- שימוש במאמרים פסבדו מדעיים על חידושים והמצאות במדע שתפקידם להנעים ולהחניף לקורא בנסיון לגרום לו להרגיש מושכל. מאמרים אלו עוסקים בדרך כלל בחידושים בעלי ערך שולי או מפוקפק.
- העיתון הצהוב מרבה להעדיף סיקור שערוריות, לטוב ולרע, לעתים יש לשערוריות אלו ערך ציבורי-חברתי, דוגמת שערוריות שחיתות וחריגה מנורמות, לעתים העיתון הצהוב יעדיף להיכנס לאספקטים האישיים של אנשי ציבור.
- הזדהות והשתתפות עם הצד החלש בסיפור, האנדר-דוג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה